אורתודונטיה לילדים ולמתבגרים-הפנו שאלות למנהלי הפורום שלנו:

האם עקירת ניב זה אינה מסובכת גם במידה ושן זו אינה מתנדנדת והשורש שלה די עבה?

שוב שלום,
גם אם השורש של הניב הנשיר שלם, עדיין הוא יותר קצר משורש של שן קבועה ולכן בד"כ העקירה פשוטה ומהירה
בהצלחה,
ד"ר תמר פינקלשטיין

שלום,
לבתי בת ה 26,התגלה שבלסת התחתונה הניב החלבי עדיין קיים ולידו צמח הניב הבשרי(מעט בהטייה).הומלץ לעקור את הניב החלבי ולשים גשר שיסגור את החור. האם באמת מומלץ לעקור את הניב החלבי ולשים גשר או שקיימת אלטרנטיבה אחרת? כמה זמן רצוי שיעבור מהעקירה עד הרכבת הגשר? כמה זמן לוקח למקום להתרפא? עד כמה עקירה זו קשה?והאם חסרונה של השן יפריע ?
בתודה מראש

שלום רב ותודה על פנייתך לאתר האגודה,
הניב החלבי הנשיר אמור היה לנשור מזמן ולכן אם יביאו את הניב הקבוע למקומו, זו הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה.
ניתן להרכיב את המכשור האורתודנטי בכל שלב ע"פ החלטת הרופא המטפל (לעיתים אפילו לפני עקירת השן הנשירה).
עקירת שיניים נשירות בד"כ יותר קלה מעקירת שיניים קבועות ולא אמורה להיות מסובכת.
בהצלחה,
ד"ר תמר פינקלשטיין

שלום שמי שיר, ואני בת 15 וחצי. והייתי השבוע אצל רופא שיניים שיבדוק את השיניים שלי,עשיתי צילום פנורמי ופנים. ויש לי מנשך פתוח. הרופא אמר שבאתי מאוחר והייתי צריכה לבוא בגיל צעיר יותר, והדרך שאפשר לסדר את זה, זה לעבור ניתוח או לעקור 4 שיניים. וככה הרווח ייסגר,ואז לשים פלטה. בערך 3 שנים.וניתוח אני מעדיפה שלא לעשות.
חשבתי על לעקור 4 שיניים כפי שאמר. רק לא הבנתי למה אני צריכה לעקור 4 שיניים בשביל לסגור את הרווח? איך זה יעזור? והאם זה יצליח? אשמח לתשובה.
בתודה שיר.

שיר שלום ותודה על פנייתך לאתר האגודה.
הסיבות לעקירת שיניים מגוונות ותלויות במנח השיניים של כל מטופל. התיאור של תכנית הטיפול שקיבלת נשמע מתאים לבעיה שתארת אולם רק לאחר בדיקה מקיפה ניתן לומר האם אכן כדאי לעקור שיניים במקרה שלך.
באם אינך בטוחה בהמלצה שקיבלת, אני ממליצה לך לפנות לייעוץ נוסף על מנת לקבל דעה נוספת וכך תוכלי להחליט באיזו דרך לבחור.
בהצלחה,
ד"ר תמר פינקלשטיין

שלום רב,

אני לקראת סיום טיפול אורתודונטי ורופא השיניים רוצה ליצור מקום לשיניים התחתונות בעזרת שיוף של שן אחת. רציתי לדעת מה הנזק שייגרם מכך? (בהנחה שהוא מבצע זאת בצורה טובה). ארצה לציין כי מבחינה אסתטית אני יחסית שלמה עם התוצאה הנוכחית ולכן מעדיפה שלא לבצע שיוף, אך אני מתבלטת בשל העובדה שהרופא אמר שבעזרת השיוף גם תופחת העששת שנובעת מהצפיפות. כלומר מה יותר יזיק לשיניים: שיוף או עששת?



תודה רבה

אני שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
שיוף שיניים זוהי שיטה מאד מקובלת בטיפולים אורתודונטיים כאשר קיימת צפיפות קלה של השיניים. לפי יחסי הסגר ניתן לשייף שיניים אחוריות או קידמיות. לרוב השיוף מבוצע במקרים שאין נטייה רבה לעששת. השיוף מוריד רק חלק קטן מהשכבה החזקה של השן (האמאייל) שאח"כ היא מתחזקת מחדש בעזרת מינרלים שבאים מהרוק. לא רק זאת, באזור הקידמי קל לצחצח את השיניים כך שהסכנה להתפתחות עששת בהמשך הינה נמוכה מאד. מכאן שכן מומלץ לבצע את הטיפול.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום,
גילו אצלי לאחרונה ניבים כלואים בלסת העליונה.
קראתי חומר באינטרנט על הניתוח , הבנתי שהניתוח כולל חיתוך של החניכיים הרמתם, הדבקה של תופסן על השן הכלואה, כיסוי החניכיים , תפירה וחיבור של התופסן לקפיץ.
באינטרנט מדגישים שהליך זה דורש את נוכחותם של הכירורג והאורתודנט . בתוכנית הטיפול שהוצעה לי במרפאה נאמר לי שהאורתודנט אינו נוכח בניתוח ושהכירורג עבר הכשרה להדבקת התופסן. עד כמה נוכחותו של האורתודנט חשובה?עד כמה חשוב לחבר את הקפיץ באותו יום ולהתחיל במשיכה האקטיבית? האם הדבקת התופסן מספיקה?
שאלה נוספת האם הניתוח מתבצע בחניכיים שמעל מקום הניבים או שהוא נעשה מתוך החיך כלומר מלמטה?.
מה סדר גודל של מחיר טיפול מסוג זה)כירורגי+אורתודנטי)
תודה מראש

מור שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
ניבים כלואים היא תופעה מוכרת וסדר הפעולות שתארת הוא כמעט נכון. ראשית צריך לאבחן את המיקום של הניבים הכלואים (לרוב בצד הפלטינלי - צד החך). שנית יש לדאוג למקום מספיק בקשת השיניים עבור ניבים אלו (אפילו קצת בעודף). כלומר יש להתחיל בטיפול האורתודונטי ורק לאחר שיש מספיק מגום, אז מבוצע שלב החשיפה והדבקה של "ידית" כדי שאפשר יהיה למשוך את הניבים לקשת השיניים. החתך הוא כמובן לפי מיקום הכליאה של הניבים. יש כירורגים שלמדו להדביק את ה"ידית" על הניב הכלוא (זה לא משהו מאד מסובך) ולחבר אל ה"ידית" חוט שייצא מהחניכיים כדי שהאורתודונט ימשוך את השן הכלואה. יש אורתודונטים שנוהגים להיות נוכחים בעת החשיפה כדי לראות בדיוק את המיקום של השן הכלואה, אבל היום זה לא בהכרח חיוני כי הכירורג יכול בקלות לצלם את האזור ולשלוח את התמונה אל האורתודונט.
העלות של הטיפול האורתודונטי לרוב יותר גבוהה מטיפול אורתודונטי שיגרתי כי הטיפול יהיה יותר מורכב ויותר ממושך. העלות של החשיפה של הכירורג תהיה לפי רמת המחירים של אותו הרופא.
רמת המחירים בקופות לרוב יותר נמוכה מרמת המחירים של רופאים פרטיים - לגבי סכומים מדוייקים יש לשאול את הרופאים המטפלים.
בהצלחה בטיפול ובברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום
בתי (בת 13) החלה טיפול אורתודנטי באמצע 2011. הטיפול המתמקד בתיקון מנשך הפוך וביישור השיניים. המנשך ההפוך טופל בהצלחה ללא ספק אך עדיין יש רווחים משמעותיים בין השיניים (בעיקר בלסת העליונה) והאורתודנט טוען כי יש לסיים הטיפול עם מה שהוא מגדיר כ"תוצאה המוגבלת שניתן להשיג". לטענתו, כנראה הלסת התחתונה ממשיכה לגדול באופן לא פרופורציונאלי לעליונה ועל כן בלתי אפשרי להשיג תוצאות טובות יותר.
בתי במעקב אצל אורתופד עקב עקמת אידיופטית בעמוד השידרה. לפי צילום עמוד שידרה (לכל אורכו) נקבע כי היא בשלב 4 בסולם ריסר (כלומר בבשלות שלדית כמעט מלאה) ולפי האורתופד לא צפוי כי תגבה יותר (לפני כחצי שנה ההערכה היתה כי תגבה רק בעוד סנטימטר אחד לכל היותר ואכן לא נצפתה גדילה מעבר לכך).
שאלתי היא האם ניתן להסיק ממצב הבשלות השילדית גם כי הלסתות הפסיקו את גדילתן ועל כן טענתו של האורתודנט לגבי גדילת הלסת התחתונה אינה תקפה?
עוד שאלה בבקשה. במידה ונכונה טענת האורתודנט והלסת התחתונה אכן ממשיכה לגדול, כיצד משפיע הדבר על יישור השיניים בלסת העליונה?
תודה מראש

נורית

נורית שלום רב ותודה על פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
קיים קשר בין גדילת העצמות בגוף לבין גדילת הלסתות, אבל הקשר אינו מאד חזק, בעיקר כאשר זה נוגע לגדילה של הלסת התחתונה. יש מקרים שהלסת התחתונה ממשיכה בגדילתה קדימה גם לאחר סיום הגדילה של הגוף. במידה והגדילה הזו לא ממש גדולה, ניתן להטות את החותכות העליונות כלפי חוץ וכך לשמור על יחסי סגר כאילו תקינים, אולם זאת על חשבון יצירת מירווחים בין החותכות העליונות.
במידה והגדילה יותר גדולה טיפול זה אינו הטיפול הנכון. במקרים כאלו יש להטות את החותכות העליונות פנימה וכך ליצור מחדש סגר צלבי קידמי (סגר הפוך) ובסיום הגדילה יש צורך בתיקון עמדת הלסתות (לא עמדת השיניים) ע"י שילוב של ניתוח של הלסת התחתונה או ניתוח של שתי הלסתות. יש צורך בצילום צפלומטרי צדדי (צילום רנטגן של פרופיל הפנים) כדי לאבחן בצורה נכונה את ליקוי הסגר של ביתך האם הוא גרמי (עמדה לא תקינה של הלסתות) או דנטאלי (עמדה לא תקינה של עמדת השיניים).
אני מאחל לביתך סיום מוצלח (ללא ניתוח) של הטיפול.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

היה לי יישור שיניים 3 שנים מגיל 13 עד 16 והיה לי שיניים יפות למרות שהשיניים היו טיפה בחוץ בחלק העליון אבל שיפור ענק!
בקיצור היא שמה לי קיבוע בלסת התחתונה ובעליונה הביאה לי פלטה. אני כל לילה עם פלטה ואיכשהו אני מרגישה שאחרי כמה חודשים הם זזו בקטנה.
היום אני בת 20 והשיניים שלי חזרו כמעט לשנייה שהייתי לפני הגשר ואני כזה בדיכאון. בשורה התחתונה השיניים עקומות ויצאו בחוץ ובעליונה הכל בחוץ . מה לעשות?האם אפשרי שאני יעשה גשר באותו מקום(בלפור) בלי שאני יצטרך לשלם ? ולמה זה קרה?חבל על השנים והכסף שבזבזתי על זה לא ידעתי שזה יכול לחזור!

רחלי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
יכולות להיות סיבות רבות לכך שחלה נסיגה בתוצאה שהושגה בסיום הטיפול האורתודונטי. הסיבות השכיחות הן המשך הגדילה הלא-תקינה של הלסתות, המשך הרגל שלא בוטל או אי-הרכבה סדירה של המכשיר לשמירת התוצאה. האם לאחר סיום הטיפול לא היית במעקב תקופתי אצל הרופאה שטיפלה בך? האם לא שמת לב שחלים שינויים בעמדת השיניים שלך? מדוע היית צריכה לחכות מספר שנים לאחר סיום הטיפול?
יש לבדוק את מצבך היום ולקבוע את הדרך הטובה ביותר והקצרה ביותר כדי להגיע לתוצאה טובה ויציבה.
בטיפולים הרפואיים לא נהוג לתת אחריות וכך גם לא בטיפול אורתודונטי. זה אומר שתצטרכי לשלם פעם נוספת על הטיפול. במידה ואת חוזרת לאותה המרפאה בה טיפלו בך, יתכן והם יסכימו לתת לך הנחה מהמחיר המקובל, רק בתור פציינטים ותיקה, ללא קשר עם התשלום הראשון עבור הטיפול הקודם.
רצוי לבדוק שהרופא שיטפל בך הינו רופא מומחה.
בברכה ובהצלחה בטיפול החוזר
פרופ'' ירוחם זילברמן

משפתחתי מבוטחת בביטוח בריאות של ביטוח הראל, אשר כולל גם יישור שיניים.
אורתודנט שאליו פנינו עם ילדתינו המתבגרת, אשר מוכר ע"י הביטוח טען שהמקרה מורכב ויש לפנות לרופא מומחה.

חברת הביטוח לא יודעת להגיד מי מהאורתודנטים שעובדים איתה הוא רופא מומחה.
שאלתי היא איך אני יכול למצוא רופא אורתודנט מומחה שגם מוכר בביטוח הבריאות של הראל.
אין טעם לנסות ולהפנות אותי לביטוח הראל. ניסיתי בכל דרך אפשרית להוציא מהם תשובה ללא הועיל (שירות גרוע ביותר, טירטורים, תשובות לא רציניות).
ניסינו להתקשר לרופאים רבים מבין רשימת הרופאים של הראל, אך לא הצלחתנו למצוא רופא בעל תעודת מומחה.

לתמיר שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
צר לי שאתה לא מקבל את השירות שחברת הביטוח אמורה לתת לך.
את רשימת המומחים באורתודונטיה לפי אזורים תוכל למצוא באתר של האגודה.
לפי מיטב ידיעתי כל רופא מומחה יכול למלא בעבורך את הטופס לטיפולים אורתודונטים של חברת הראל ואתה תצטרך להגיש אותו עם התיעוד הרפואי הנדרש. חברת הביטוח באמצעות הרופא שממונה מטעמה אמורה לאשר את האבחנה ואת תוכנית הטיפול שהציע המומחה. אמנם לעתים החברה לא מאשרת את תוכנית הטיפול ואז נדמה לי שישנה ועדת ערר שתוכל לערער בפניה על החלטתה של חברת הראל.
צר לי לאכזב אותך אבל החזר התשלום שתקבל מחברת הראל, לפי הפוליסה שבידך, הוא סכום יחסית נמוך לעומת העלות של הטיפול אצל הרופא המומחה. אבל גם סכום זה בהחלט זכותך לדרשו ולקבלו.
בהצלחה בטיפול,
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום, בני בן 9 הופנה לאורטודנט בגלל מנשך אחורי הפוך, לאחר שהאורטודנט הביט בצילום הפנורמי הוא המליץ על עקירת שני הניבים בלסת העליונה מכיוון שהניבים הקבועים שינו את כיוון הבקיעה שלהם, לטענתו העקירה תוכל לכוון אותם לכיוון הבקיעה הנכון. העניין הוא שהיינו קודם לכן אצל רופאה אחרת שכלל לא הסבה את תשומת ליבנו לבעיה, האם קיימות גישות שונות לטיפול? האם לא בכל מצב עוקרים? אנחנו קצת מבולבלים, אם אפשר קצת סדר בבקשה. בברכה, רינת.

רינת שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
אורתודונטים בקיאים יותר בעניין של בקיעה של שיניים. מאחר והוא אבחן שיש כנראה סטייה מנתיב הבקיעה התקין של הניבים העליונים הקבועים, הוא המליץ את ההמלצה המקובלת לעקור את הניבים הנשירים. עקירה זו משחרתת מקום בלסת ובהרבה מקרים הניבים הקבועים "מתיישרים" ומשפרים את כיוון הבקיעה לכיוון הנכון. העקירה לא מבטיחה שתמיד הניבים יבקעו בצורה תקינה, אבל לפחות זה עוזר להם. איני יודע מהי הכשרתה של הרופאה האחרת והאם גם היא זיהתה את כיוון הבקיעה הלא-תקין של הניבים. לסיכום -ההמלצה של האורתודונט מקובלת. כמובן זה מחייב בהמשך מעקב אחרי הבן שלך מדי 4 - 6 חודשים כדי לראות שאמנם הניבים בוקעים בצורה תקינה.
בהצלחה ובברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום. בני בן 15. אורטודנט קבע כי שתי שיניוהעליונות הקדמיות, הסמוכות לקידמיות ביותר, קטנות מידי. הציע ליישר את השיניים אבל אז מבחינה אסטתית ייראה פחות טוב , או ליישר ולהשאיר רווח, ולאחר הורדת הגשר, להדביק חרסינה על השיניים הקטנות על מנת להגדילן ויזואלית. אני מוטרדת מענייני הדבקה וכד'' בגיל כה צעיר. האם ייגרם נזק לשן המקורית? האם הדבקה זו תקפה לכל החיים? והאם ליישר בלי רווח ובלי הדבקה, אכן ייראה לא טוב? תודה

סי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
התופעה של חותכות צדדיות עליונות קטנות מוכרת (לעתים הן חסרות לחלוטין). הציעו לך את שתי האפשרויות הקיימות - להביא את כל השיניים, החותכות הצדדיות והשיניים האחוריות קדימה, כדי שלא יהיו מירווחים קידמיים, אבל אז הסגר האחורי כנראה לא יהיה תקין. האפשרות השנייה, לרוב הסבירה יותר, היא להגיע ליחסי סגר תקינים בשיניים האחוריות ולהשאיר מעט מירווחים משני הצדדים של החותכות הצדדיות. בתום הטיפול ניתן להרחיבן תחילה עם חומרים מרוכבים (סתימות לבנות) ואם זה לא מחזיק ניתן להכין עליהן הדבקות של חרסינה (laminates). בכל מקרה צריך לבדוק בצילומי רנטגן את אורך השורשים של שיניים אלו. המצב של בנך מחייב פשרה. הפשרה של הרחבת השיניים היא הפשרה הטובה ביותר. הדבקה זו לא מחזיקה כל החיים ויש צורך מדי פעם להחליף את ההדבקות. במידה והשורשים גם הם מאד קצרים, יתכן ובעתיד הוא יזדקק לשני שתלים במקום השיניים הקטנות.
בהצלחה לבנך בטיפול.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

ני בן 29 יש לי חך ימין עליון צר רואים בבירור.

בנוסף יש לי קנאקים בחיבור לסת תחתונה שמאל וסטייה של הלסת התחתונה ימינה וקו אמצע עליון לא תואם לתחתון רואים זאת גם בסגירת השיניים.
האם הקנאקים והסטייה של הלסת נובע ישירות מחך ימין צר? או אולי הקנאקים וסטיית הלסת נובע אולי ממכה שגרמה ללסת התחתונה לסטות ימינה וכך נוצר הקנאקים.

האם הרחבת הלסת תגרום ללסת התחתונה לחזור למקומה והקנאקים ייפסקו או שצריך לעשות בכלל ניתוח אורתוגנטי להחזרת הלסת שמאלה וכך קו אמצע תואם.
תודה לתשובתך והמידע.

דני שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
לפי התאור שפרטת, בעייתך אינה קלה ולא ניתן לתת לך ייעוץ כל שהוא מבלי לבדוק אותך בצורה מאד יסודית ומבלי להעריך את אמצעי העזר לאבחנה. במקרה שלך אמצעי העזר האלו צריכים לכלול צילומי רנטגן מיוחדים ותבניות לימוד של יחסי הסגר שלך. רק לאחר הערכה זו ניתן לקבוע האם ההרחבה של קשת השיניים העליונה (וכיצד לבצע אותה) תפתור את בעייתך או שאתה תזדקק גם לניתוח של הלסת / הלסתות.
פנה לאורתודונט שעוסק בתחום זה או לאחת המחלקות לאורתודונטיה בבית ספר לרפואת שיניים בתל אביב או בירושלים או לאחד מבתי החולים בהם קיימת לפחות המחלקה לכירורגיה של הפה והלסתות.
בברכה ובהצלחה בטיפול,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום רב,
אני בן 31..התעניינתי לאחרונה ביישור שיננים פנימי.
השיננים שלי מאוד קטנות, ואפילו יותר בצד הפנימי שלהן.
האם יש גבול מסוים שבו לא ניתן לבצע יישור פנימי (אני שואל רק מבחינת גודל השיניים)
תודה מראש,
בועז

בועז שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
בחלק משיטות הטיפול הפנימי מכינים את הסמך (הקוביה המודבקת על השן) באופן אינדיבידואלי לכל שן ושן. מכאן שאין בעייה עם הכנת הסמכים לשיניים קטנות. צריך תחילה לבדוק אותך ולראות מהי בעייתך לאור זה שאתה מציין ששיניך הן קטנות (אבחנה) ואז לקבוע את תוכנית הטיפול ובאיזה מכשירים ניתן לבצע זאת.
בהצלחה בטיפול,
פרופ'' ירוחם זילברמן

רופא השיניים הבחין אצל בתי(10)שהשן הקדמית הקבועה(לא הקדמית ביותר, אלא זו שלידה) מסובבת, והפנה לאורתודנט. בצילום נראה שהשן הקבועה (שעדין בתוך החניכיים) של שן החלב הסמוכה, "דוחפת"לכיוון הלא נכון, ובמקום לדחוף את שן החלב המתאימה כלפי מטה, היא נוטה הצידה ודוחפת שן קבועה. האורתודנט המליץ לעקור את שן החלב,כדי שהשן הקבועה (הפנימית)תחזור לצמוח לכיוון הנכון. ברצוני לדעת האם מנסיונכם עקירה אכן עוזרת לתיקון המצב? האם ללא עקירה שן החלב עלולה שלא ליפול באופן טבעי כי השן הקבועה לא תדחוף אותה מלמעלה? הרבה תודה מראש.

נעמה שלום רב ותודה על פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
לפי הגיל של ביתך אני מניח שהכוונה לניב העליון שאינו בעמדה תקינה בתוך הלסת, ואולי אפילו יש לו נטייה להיות כלוא. עמדה כזו של הניב יכולה בהחלט לעכב את הנשירה של השן החלבית (הנשירה) וזה יכול להחמיר את העמדה של הניב שעדיין בתוך הלסת. כן, אחת ההמלצות למקרה כזה היא לעקור את השן הנשירה. עקירה כזו יוצרת מקום ומגדילה את הסיכוי של הניב להמשיך לבקוע למקומו הנכון בקשת. במידה והניב כבר בעמדת כליאה, יש צורך למשוך אותו לקשת השיניים בעזרת מכשור אורתודונטי.
במידה ולא הבנתי נכון את שאלתך, את יכולה לחזור ולשאול עם פירוט יותר מפורט או אפילו את יכולה לצרף את צילום הרנטגן של ביתך.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום אני בת 22, בתחילת טיפול ליישור שיניים.
לפני שבוע בערך שמו גדר לשון ומאוד כואב לי חוץ מההרגשה המציקה בפה קשה לי לאכול ואני לא מצליחה לדבר
כראוי.
האם באמת הטיפול בעזרת הגדר לשון יעיל.
או שמא לאחר שיורידו לי אותו המצב יחזור להיות כשהיה.

נוי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
אני נוהג לשים גודר לשון בילדים צעירים, בהם ניתן לשנות את ההרגל של דחיפת לשון. לעתים טיפול זה צריך להיות מלווה עם טיפול של קלינאית תקשורת. אין לי נסיון אישי עם טיפול בעזרת גודר לשון בגיל שלך. בכל מקרה בימים הראשונים המכשיר בהחלט מפריע. לגבי יעילותו בגיל שלך את צריכה לשוחח על כך עם האורתודונט שלך.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

הערה : עיינו בקובץ המצורף
לשימושכם החופשי
האורתודנטית של הילדים שלי מסגרה ותלתה במרפאה.

שנוררת

אוי מורדת, אוי סוררת
דרכייך הנלוזות,
גרמו הרבה צרות.


כבר משחר ילדותך,
פרצת ורצת(אצת) לך לדרכך,



לא הבטת ימין ושמאל,
טעמת מכל וכל.


מסעך יכול היה להיות נפלא,
לולא פנית בחזרה,
בדרך פתלתלה,

ואז כבר לא היתה ברירה,
חייבת היית בקבלת עצה.

ישבו חכמים לשולחנם,
פה אחד פסקו דינם,

פה אחד פסקו כפיים,
פה אחד הורמו ידיים,

כן את חייבת לעבור יישור שיניים.

ומאז עוטר אותך תכשיט,
פלטה שמה, לא בעברית,

אך קבלת הבטחה חגיגית
כי יש לכך אחרית

ומקץ שנה,שנתיים
העול יוסר

אם תבטיחי, את ושכנייך,
שבכל מסדר,
תעמדו יפה, בקו ישר . ( שנוררת = שן סוררת )


קובץ מצורף

נחמד
לא ראיתי או לא הצלחתי לפתוח את הקובץ שכאילו צורף.
צרף פעם נוספת
בתודה ובברכה
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום רב, אני בחור בן 28 שעבר יישור שיניים אינטנסיבי בגיל העשרה בבית חולים בלינסון (טיפול מורכב שכלל ניתוחים בחניכיים)...עם השנים חלה צפיפות בשיניים התחתונות כתוצאה מתזוזה ואחת השיניים התעקמה כתוצאה מכך והחלטתי לישר אותה שוב. כיום יש לי ריבועים על עשר שיניים תחתונות ואני סובל מחיכוך של הלשון עם השיניים האחוריות דבר אשר לדעתי גורם לפצע לא נעים בצד הלשון קרוב לשיניים ויש לי כתם אדמדם על הלשון עצמה..רציתי לשאול בבקשה האם הגיוני מצב שכזה? אשמח לקבל תשובה בבקשה תודה רבה

אסף שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
שפשוף הלשון נובע מאיזה שהוא חלק בולט בצד הפנימי. יתכן והדביקו לך סמכים פנימיים (?) או יש משהו בולט על אחת הטבעות (במידה והדביקו לך טבעות ?). בשלב הראשון הייתי מציע לך לשים מעט שעווה רכה (אני מקווה שקיבלת שעווה כזו מהאורתודונט) כדי להקטין את החיכוך של הלשון מאותו הגורם. בנוסף קבע פגישה עם האורתודונט שייראה מה גורם לחיכוך זה.
יש לעתים שפשוף כזה שעובר כעבור מספר ימים, כי הלשון מתרגלת לכך, אבל אם זה לא עובר יש להסיר את המיפגע.
בהצלחה בטיפול החוזר.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

איך אני יכולה לדעת שיש לי דחיפת לשון או שהמבנה לסת שלי לא נכון?
אורתודנט אחר יכול לקבל אותי למרות שסיימתי טיפול ואני לא מרוצה ממנו? כי אף אחד לא מוכן לקבל אותי.

שוהם שלום רב,
לא ברור לי מדוע אורתודונט אחר לא מוכן לבדוק אותך תמורת תשלום? זכותו של כל אדם לקבל בדיקה / ייעוץ מרופא אחר גם במהלך הטיפול. לדבריך סיימת את הטיפול מזמן, כך שאין כל הצדקה שלא יקבלו אותך לבדיקה. במידה ואורתודונט פרטי או בקופה לא מוכן לבדוק אותך, את יכולה להיבדק תמורת תשלום כל שהוא במרפאה אורתודונטית של בית חולים רמב"ם, במחלקה לאורתודונטיה באוניברסיטת תל אביב או במחלקה לאורתודונטיה בהדסה ירושלים, או בכל בית חולים אחר שיש בו מחלקה אורתודונטית.
בבדיקה ניתן לקבוע האם יש לך דחיפת לשון הגורמת להופעת המירווח בין שתי קשתות השיניים או שהמצב נוצר עקב גדילה לא תקינה של הלסתות. אז גם ניתן לקבוע כיצד ניתן לטפל בבעייתך.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום רב
לבני בן השבע ניתלשה שן קידמית בשרית ימנית והוחזרה למקומה והשתרשה יש לציין שהיא כעת בולטת אולם יציבה , כעת נפלה שן חלבית סמוכה לה והשן הקבועה ממענת לצאת
א. האם בגיל 7 יש מקום לבצע טיפול אוטודנטי
ב. האם ייתכן שההשרשה מונעת מהשן הסמוכה לבקוע

הדר שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
שן שנתלשה והוחזרה למקום ונקלטה מחדש בהחלט יכולה להוות בעייה בהמשך לבקיעת השיניים האחרות ולהתפתחות הסגר. הקליטה של שן כזו מתרחשת ע"י חיבור מחדש שנוצר בין שורש השן והעצם המכתשית שהשן הוחזרה אליה. במצב הטבעי קיימים סיבים של החניכיים המפרידים בין שני אלו. כאשר השן מחוברת לעצם היא לא ממשיכה לבקוע עם המשך גדילת הפנים של הבן שלך ולאט היא תיראה קצרה לעומת השיניים הסמוכות. במידה ומהתחלה היא לא הוחזרה בדיוק למקומה הקודם או עקב הגורם שגרם לתלישתה חל שינוי כל שהוא בעצם בסביבה, זה יכול להוות גורם מעקב לבקיעת השן הסמוכה.
אני מקווה שאת נמצאת במעקב של רופא שיניים לילדים, שבעזרת צילום רנטגן של האזור יוכל לקבוע האם השן הסמוכה לא בוקעת כי עדיין לא הגיע זמן בקיעתה, או שקיימת הפרעה לבקיעתה התקינה. אני מייעץ לך כבר עתה לקחת את בנך לבדיקה אצל אורתודונט מומחה וכן לדאוג לתעד (לפחות בעזרת צילום רנטגן ותמונות פוטוגרפיות) את מצבו של הבן כעת.
רוב הילדים בישראל מבוטחים 24 שעות ביממה בכל ימות השנה לכל סוגי תאונות וחבלות. בעזרת אותו הרופא תוכלי למלא את הטפסים המתאימים לביטוח, כדי שלפחות חלק מההוצאות שיהיו לכם בשל כך, כעת ובעתיד, יכוסו ע"י הביטוח.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

עברו כמה שנים לאחר שהורדתי את הגשר. כעת, השיניים התחתוניות מדיי פעם משנות תזוזה. ויש רווח בין השיניים. האורתודנט טוען שזה המבנה של הלסת.
והוא טוען שאי אפשר לטפל בי. מה אפשר לעשות בנוגע לכך ?
בנוסף, כל פעם שאני נוגעת בשיניים יש לי כאבים בחניכיים.

שוהם שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
לא ניתן להתייחס ספציפית לשאלתך ללא שבודקים אותך. יש מקרים של "משנן מרווח" כלומר השיניים יחסית צרות לעומת גודל הלסת, הדבר מתבטא בכך שיש מירווחים קטנים בין השיניים. איני יודע האם את שייכת לקבוצה זו והאם בסיום הטיפול המרווחים נסגרו לחלוטין. רצוי שתעברי בדיקה ע"י אורתודונט מומחה אחר שיבדוק אותך ויגיד לך מה בעייתך והאם ניתן / לא ניתן לטפל בכך. באשר לכאבי חניכיים (שיניים) כדאי שתבדקי ע"י רופא השיניים המשפחתי שלכם. שיניים עקומות או שיניים עם מרוחחים לא צריכים לגרום לכאבים.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום,
אני בן 45 . שן אחת מבין 2 השיניים הקדמיות העליונות ארוכה בכ1 מ"מ מהשניה. הדבר לא אסטטי. בנוסף, אולי כדאי לציין ששתי השיניים הקדמיות העליונות ארוכות משמעותית מהאחרות. האם אפשר לשייף את השן הארוכה?

גדעון שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
1. צורת השיניים קשורה עם מבנה הפנים והגוף. אדם גבוה ורזה מצפים שיהיו לו שיניים יותר ארוכות לעומת אדם נמוך ומלא שיהיו לו לרוב שיניים יותר רחבות. האם צורת השיניים שלך מתאימה למבנה הגוף שלך?
2. האם השן שהינה יותר ארוכה התארכה לאחרונה או שזה מתמיד? במידה והדבר קרה בשנים האחרונות, יתכן וזה מצביע על תחילתה של מחלה פריודונטלית (מחלת חניכיים).
3. בהחלט ניתן לקצר את השן היותר ארוכה. אני מניח שלא תרצה לבצע זאת לבד, ולכן אני ממליץ שתפנה לרופא השיניים המשפחתי שלכם והוא גם יאבחן את בעייתך ובמידה וזה אפשרי, הוא גם יקצר את השן. קיצור ב-1 מ"מ לא בגילך לא מחייב שום פרוצדורה נוספת.
בהצלחה ובברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

נאמר לי שאם הלשון תמשיך להיות בחוץ זה עלול למשוך את הלסת קדימה. כמו כן, שהתינוקת עלולה להיות עם הלשון בחוץ גם כשתגדל.
שאלותיי בנוסף לשאלה הקודמת:
-האם ידוע לכם על ההשפעות הנ"ל?
-האם ידוע לכם על הצורך בתרגול של חיזוק השרירים?
אין לה טונוס שרירים כללי נמוך (היפוטונויה) דרך אגב.
תודה,
יעל

יעל שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
ראשית מזל טוב ומקווה שאתם נהנים מהתינוקת החמודה שלכם.
גדילת הלסתות ובהמשך בקיעת ועמדת השיניים מושפעים מכוח השרירים החיצוניים (לחיים, שפתיים) ומכוח הפנימי (הלשון). קיים שיווי משקל בין כוחות אלו. כאשר אחד הכוחות גובר על האחר - יכולים להתפתח ליקויים מבחינת גדילת הלסתות ועמדת השיניים. בגיל של מספר חודשים לא ניתן עדיין ללמד את התינוקת כיצד להחזיק את הלשון או כיצד לבלוע.
מאחר והנושא מטריד אותך יש מקום לבדיקה אצל רופא אף אוזן וגרון (איני יודע האם יש כאלו שמתמחים יותר בתינוקות) כדי שיבדוק שאין בעיות עם הנשימה דרך האף. במידה והנשימה הינה בעיקרה דרך הפה, זה אומר שהפה רוב הזמן פתוח ולכן הלשון "בורחת" החוצה. כדאי גם להתייעץ עם נאורולוג לילדים, לשלול הפרעה נאורולוגית שיכולה להשפיע על פעילות הלשון.
כאשר ילדתך תגיע לגיל 6 שנים יהיה מקום להתייעץ עם אורתודונט או קלינאית תקשורת לגבי הפעילות של הלשון, במידה ועדיין תהיה לא רגילה.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

שלום,
יש לי תינוקת בת 3.5 חודשים. אובחנה על ידי רופא שיניים כבעלת לשון במנח קדמי ותנועתית מאד. הלשון שלה רוב הזמן בחוץ. הופנתה לקבלת תרגילים לחיזוק שרירי הלשון הלחיים והשפתיים אצל קלינאית תקשורת.
לא סובלת מתסמונות או ממחלות כלשהן.
אני מעוניינת ללכת לייעוץ נוסף בעניין הלשון. שאלתי – מיהו המומחה לכך – האם אורתודנט? רופא אף אוזן גרון?

שלום,
בביקור אצל רופאת שיניים עם בני בן ה-11 נאמר לנו שניב בלסת העליונה לא יצא ואין לו מקום לצאת. היא המליצה לנו לפנות לאורטודנט להמשך טיפול והמליצה לעשות צילום פנורמי לפני הפניה.
אני מעוניין לצמצם את רמת הקרינה למינימום ההכרחי ואיני יודע אם האורטודנט לא ירצה צילום מסוג אחר (CT)
לפיכך שאלתי היא האם יש טעם ללכת לאורטודנט לייעוץ ללא צילום כלשהו ?
האם הוא יוכל לתת לי מידע על טיפולים אפשריים גם ללא צילום?

שאלה נוספת - האם לאגודה יש מחירונים מומלצים לייעוץ ולטיפולים ?


תודה
מיקי

מיקי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
בנך מצטרף לקבוצה מכובדת של ילדים (מספר אחוזים) שיש להם בעייה של ניב כלוא.
בהחלט הרופאה צודקת שאתה צריך לפנות לאורתודונט ורצוי שתוודע שאמנם הוא מומחה, כי טיפול בניב כלוא אינו טיפול שיגרתי. הרופא יינסה לקבוע רק על סמך הבדיקה הקלינית את מיקומו של הניב הכלוא - האם כמו ברוב המקרים הוא בחך או לעתים הוא בחלק החיצוני של קשת השיניים. לצורך הטיפול האורתודונטי הרופא יזדקק לרוב לשני צילומי רנטגן והם צילום פנורמי כדי לראות את מצב כל יתר השיניים וצילום צפלומטרי (צילום של הראש) כדי לקבוע את היחסים הגרמיים של בנך וכן לקבוע את מידת ההטייה של השיניים הקידמיות בכל קשת. היום, לרוב, תתבקש גם לבצע צילום סי.טי. מקומי על איזור הניב הכלוא, כדי שגם האורתודונט ובהמשך גם הכירורג יידעו את עמדת הניב, עוד בטרם ביצוע הניתוחון של חשיפת הניב. רופא סביר לא יכסים לטפל בבנך ללא צילומים אלו. אני יכול להרגיע אותך שכמות הקרינה שבנך יקבל הינה קטנה ולא משמעותית. הקרינה שמקבלים מכל מיני מכשירים אלקטרוניים (סמרטפון וכו'') אינה נופלת מהקרינה של צילומי הרנטגן, אמנם זה סוג אחר של קרינה.
כמובן את כל הפרטים האלו תשמע מפי האורתודונט.
אין לאגודה האורתודונטית מחירונים. כאלו יש לקופות השונות.
אני מניח שבשיחת הטלפון הראשונה כאשר תבקש לקבוע תור לאותו האורתודונט שתחליט לפנות אליו לבדיקה ולייעוץ יגידו לך מהי עלות הבדיקה והייעוץ.
בברכה ובהצלחה לבינך בטיפול,
פרופ'' ירוחם זילברמן

תודה על תשובתך.
ברצוני לציין שהטיפול נעשה אצל אורתודנט במסגרת מרפאת שיניים של קופת חולים. האורתודנט כבר לא עובד שם ולהבנתי עזב את המקצוע מפאת מחלה.
בסוף הטיפול לא בוצע צילום לראות את מצב השורשים והמקום לשתל ולא שום בדיקה אחרת.
ביקשתי מקופת החולים את התיק הרפואי והם סרבו.
הלכנו לאורתודנט אחר שאמר שיש לעשות טיפול חדש והבעיה עכשיו שיש להוריד את השן המלאכותית והילדה צריכה להיות במשך כל הטיפול ללא שן קדמית. הילדה שמתגייסת בקרוב לא מוכנה להיות ללא שן קדמית כמה חודשים טובים.
נקלענו למצב שלא יודעים מה לעשות.
האם יש פה רשלנות?
האם יש אולי בכ"ז אפשרות במהלך טיפול להסתיר את חוסר השן?
תודה

אלי, אתה מעלה הפעם שתי סוגיות:
1. הרשומה הרפואית. לפי חוק זכויות החולה המרפאה חייבת לספק העתק של הרשומה הרפואית. היא יכולה לגבות סכום מסויים בעבור העתקת החומר (משרד הבריאות לא הגדיר את גובה התשלום). רוב המרפאות מסרבות לספק ללא סיבה מוצדקת את הרשומה הרפואית כאשר הפונה הינו אדם פרטי. כאשר הפנייה באה מצד עורך דין המייצג את האדם הפרטי, לרוב המרפאה נענית בחיוב ומספקת העתק של הרשומה הרפואית.
2. השן המלאכותית. ניתן לנתק את השן המלאכותית, להדביק עליה סמך בדיוק כמו על שאר השיניים, ולהשאירה כך בפה במשך הטיפול הנוסף.
תתייעץ עם אורתודונט מומחה.
בהצלחה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

ביתי סיימה לפני 3 שנים טיפול יישור שיניים . מכיון שחסרה לה שן קדמית האורתודנט אמר שמשאיר שם מקום הדביק שן זמנית ואמר שבגיל 18 תעשה שם שתל.
הילדה הגיעה לגיל 18 נגשנו לרופא שיניים ובצילום התברר שבכלל אין מקום לשתל מכיוון שהשורשים בצידי השן החסרה צמודים ולא ניתן להכניס שתל בינהם ויש לעשות יישור שיניים חוזר על מנת להרחיב את המקום.

ברצוני לשאול האם יש לאורתודנט אחריות על הטיפול הלקוי הזה.
כמובן שנגרמה לילדה עוגמת נפש רבה
בנוסף להיבט הכספי שנובע מכך.

אלי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
הנושא שאתה מעלה בהחלט בעייתי. כאשר מגיע מתרפא לאורתודונט והוא מאבחן שחסרה שן קידמית, לרוב החותכת הצדדית, עליו לקבל מספר החלטות:
1. האם זה הזמן המתאים להתחיל את הטיפול?
2. האם לסגור את המקום של השן החסרה ע"י הבאת השיניים האחוריות מאותו הצד קדימה, או לפתוח את המקום לשתל בעתיד?
לגבי השאלה הראשונה - לרוב יש בעיות נוספות, כגון מירווחים גם בין שיניים אחרות והמתרפא מעוניין לשפר את האסתטיקה ולכן מעוניין להתחיל בטיפול מיד.
לגבי השאלה השנייה היא נקבעת לרוב ע"י המקום שקיים בקשת עבור השן החסרה. במידה והמירווח קטן, נוטים לסגור את המקום, בתנאי שהניב, שיובא קדימה אינו רחב מדי, כי אז תהיה בעייה אסתטית של שתי שיניים רחבות מצד אחד של קידמת הפה. במקרים כאלו או כאשר המירווח די רחב, נוטים לפתוח מספיק מקום עבור שתל בעתיד.
במקרים שהרופא החליט על אופציה כזו, לרוב לקראת סיום הטיפול הוא אמור לבצע צילום רנטגן, או להפנות את המתרפא לרופא שיבצע בעתיד את השתל, כדי לבדוק שיש מספיק מקום בין השורשים לביצוע השתל. בהנחה שזה מה שבוצע, וגיל המתרפא לא מאפשר עדיין ביצוע שתל, על האורתודונט לשמור על המירווח. לעתים, למרות הדבקת שן מלאכותית שלכאורה אמורה לשמור על המירווח שנפתח, השורשים נוטים לחזור לעמדתן הקודמת, בעיקר אם לא בוצע יישור השורשים מהתחלה בהגזמה.
כפי שאתה כותב עברו שלוש שנים מאז סיום הטיפול, זהו פרק זמן בהחלט ארוך, ולדאבוננו לעתים השורשים "לא נשמעים" לנו והם זזים וכך כיום אין מספיק מקום לביצוע השתל ויש לחזור על הטיפול מחדש, עם כל אי-הנעימות הקשורה בכך, כולל הוצאה כספית נוספת.
השאלה האם יש אחריות של הרופא לתוצאה? איני סבור כך. באף טיפול רפואי אי-אפשר לתת אחריות למספר שנים. כל רופא שמכבד את עצמו ואת מקצועו יעשה את המירב בטיפול כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר האפשרית. הדרך היחידה לשמר את התוצאה ללא כל השפעות ביולוגיות וסביבתיות היא "להקפיא" את המתרפא בעת סיום הטיפול. איני סבור שמישהו ירצה או יסכים לדבר כזה. במקרים כגון זה של ביתך אני מניח שהרופא שטיפל בה יסכים לתת לכם הנחה מסויימת ממחיר הטיפול הרגיל שלו, לא כהודעה באחריות, אלא כי אתם כבר מתרפאים ותיקים שלו.
כמובן אם אתה סבור שהטיפול היה רשלני וכדאי שתיתייעץ על כך עם עורך דין העוסק בתחום של רשלנות רפואית, ותמצא רופא מומחה שיתן לך חוות דעת של מומחה על רשלנות, תוכל לתבוע את הרופא בבית דין חברים של ההסתדרות לרפואת שיניים, במידה והרופא הוא חבר בהר"ש, או לתבוע אותו בבית המשפט.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

בני בתהליך אורתודונטי כשנה והשיניים הקידמיות העליוניות אינן בדיוק באמצע הפה. הרופאה ממליצה לעקור שן (זו שאחרי הניב) כדי ליצור רווח ואז לדחוף את השיניים הקדמיות לכיוון . אני לא אוהבת עקירת שיניים בריאות ומאוד קשה לי עם זה. כרגע היא נתנה הזדמנות אחרונה, דחיפה ע"י גומיות למשך כחודש .
האם יש עוד אופציה להזיז את השיניים למרכז הפה ללא עקירה ??

שגית שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית
כדי לקבוע את הדרך לתקן את הסטייה של קו האמצע העליון של בנך יש כמובן לבדוק אותו. ראשית יש לאבחן מה גרם לסטייה זו, שנית יש לקבוע את גודל הסטייה וכן יש לבדוק את יחסי השיניים האחוריות בין שתי הקשתות. כל זה צריך למעשה לאבחן עוד לפני התחלת הטיפול ובהתאם לקבוע את תוכנית הטיפול.
במידה והסטייה היא משמעותית, מעל 2 - 3 מ"מ האופציה שהוצעה לך ע"י הרופאה היא אחת האפשרויות. אפשרות נוספת היא להיעזר במכשיר חיצוני (רסן) כדי להזיז את השיניים אחורה, בצד אחד יותר מהצד השני. אפשרות נוספת לנסות להזיז את השיניים ע"י גומיות אלכסוניות.
במידה והסטייה היא יותר קטנה ניתן לשקול שיוף קל בין כל השיניים של אותו הצד אליו רוצים להזיז את החותכות. שיוף זה מקטין במעט את רוחב כל אחת מהשיניים האחוריות ולא פוגם בבריאות השיניים. כמובן יש לבדוק איך זה ישפיע על יחסי השיניים בין שתי הקשתות.
בברכה ובהצלחה לבנך בטיפול,
פרופ'' ירוחם זילברמן

היי,

בתנו מוצצת אצבע כמעט מלידה, לשמחתנו הרבה הרגל זה צומצם לשעות הלילה בלבד, אך עדיין מטריד אותנו, האם יש מקום לדעתך לבקר אצל אורתודנט לבדוק את מידת הנזק ותכנון טיפול בהמשך

בברכה,
איילת

איילת שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
הרבה מאד תינוקות וילדים צעירים מוצצים את האצבע, שבהחלט יכולה להשפיע על עמדת השיניים ויחסי הסגר. התברר שאם הילד מפסיק את ההרגל עד סביבות גיל 4 - 5 שנים, כלומר לפני שמתחילות להתחלף השיניים הנשירות (החלב) בשיניים קבועות, לרוב השיניים הקבועות בוקעות בסדר, ולא מושפעות מההרגל.
ביתך הקטינה את משך ההרגל וזה טוב. חזקו אותה מבחינה נפשית שלא יהיה לה הצורך במציצה ויש סיכוי שלאט היא תפסיק את ההרגל לחלוטין. את הבדיקה אצל האורתודונט רצוי לדחות עד גיל 7 - 8 שנים, או כאשר תתחלפנה לפחות 3 חותכות תחתונות ותתחלף לפחות חותכת מרכזית עליונה אחת.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

האם מכירים מישהו שנותן חוות דעת כאלו
תודה
פרי
054-5691058
peri.einat@gmail.com

פרי שלום רב ותודה בעד פנייתך לפורום האגודה האורתודונטית,
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר התביעות על רשלנות רפואית המוגששות כנגד רופאים, רופאי שיניים וגם כנגד אורתודונטים. לפי החוק הישראלי ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית רק בצרוף חוות דעת של מומחה עם קביעה שהטיפול היה רשלני. לפני שאתה פונה לאחד האורתודונטים בשאלה האם הוא כותב חוות דעת לבית המשפט, ולא הרבה אורתודונטים מוכנים לכתוב חוות דעת כזו, כדאי שתתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום של רשלנות רפואית. יש להבדיל בין מצב שהטיפול לא הביא את התוצאות הטובות המקוות לבין רשלנות רפואית. ניתן להגדיר רשלנות במקרים של אבחנה לא נכונה או טיפול לא נכון.
בכל מקרה אם לדעתך ישנה סיבה אמיתית להגשת תביעה על רשלונות תצטרך לדאוג לקבל את התיק הרפואי של הרופא שטיפל, עם כל התיעוד הרפואי ובהמשך תצטרך בודאי לבצע סט נוסף של צילומים "המצלמים" את המצב הנוכחי של המתרפא. כל אלו קשורים עם הוצאות ולא תמיד יכולים להיות בטוחים שאמנם בית המשפט יפסוק פיצויים הולמים.
בכל מקרה בהצלחה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

ראשית תודה רבה על תשובתך, אבל לא הבנתי ממה נובע הסיכון האם גם ללא טיפול יהיה צורך לבצע צילומים כל חצי שנה בשל דחיפת הלשון כלומר הטיפול עצמו יהיה קצר כחודשיים שלושה כך נאמר לי, אם ככה מדוע הצורך בצילומים לאחר גמר הטיפול הפעיל אם קיבוע לא מפעיל כוחות?

אביה,
כפי שציינת באחת משאלותיך המרובות השיניים נמצאות בתנועה קלה קדימה ואחורה כל הזמן - קדימה כי הלשון דוחפת אותן החוצה ואחורה, כי השפתיים מתכווצות ודוחפות אותן אחורה. לכן, לפני תחילת השלב הנוסף בטיפול, רצוי לבצע צילום רנטגן ולראות האם אין כבר תחילה של ספיגת שורשים. מעקב זה נחוץ גם בהמשך.
בברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן

לפני מספר שבועות שאלתי בפורום בנוגע לקיבוע קבוע במצב של דחיפת לשון. ובהמשך לשאלתי אני בת 18 ויש אצלי רווח בין השיניים שלא קשה לסגור אלא הבעיה היא שמירת התוצאה. פלטה ניידת נכשלה לפני כשנתיים ושאלתי מומחה לגבי סגירה מחודשת של הרווח והתקנת קיבוע קבוע והוא אמר לי כי מצב של קיבוע קבוע עלול לגרום לכוח קבוע על השורשים מה שיגביר סיכון לספיגת עצם. האם זה אכן כך? והאם הקיבוע מפעיל כוחות או שדחיפת הלשון היא שמפעילה כוחות שיגרמו לספיגת עצם? האם המסקנה היא שבמצבי- דחיפת לשון לעולם לא אוכל לעבור טיפול אורטודנטי לסגירת הרווח שמפריע לי אסטטית מבלי לסכן את שיניי? תודה אביה

אביה,
הכוח המופעל על השיניים בא מדחיפת הלשון ולא מהקיבוע.
לדעתי את יכולה לעבור טיפול של סגירת המירווח, רצוי עם קוביות, כדי לקבל הקבלה של השורשים. מאחר וקיימת אצלך עדיין בעיית דחיפת הלשון רצוי להכין לך קיבוע קבוע בסיום הטיפול וגם פלטה ניידת שתשמור על כל הקשת העליונה. אף אחד לא יכול להבטיח לך שלא יגרם נזק מסויים לשורשי השיניים, אבל מאחר והמירווח כנראה מאד מפריע לך, זהו הסיכון שאת צריכה לקחת. מאחר וקיים הסיכון יהיה צורך לבצע מדי 4 עד 6 חודשים צילומי רנטגן לראות את מצב שורשי השיניים.
בהצלחה ובברכה,
פרופ'' ירוחם זילברמן