אורתודונטיה לילדים ולמתבגרים-הפנו שאלות למנהלי הפורום שלנו:

שלום רב
בני אמור להרכיב גשר(ברזלים+גומיות)על לסת תחתונה בלבד על פי דעת 2 רופאים ועל שתי הלסתות על פי רופא נוסף.
האם ניתן להרכיב רק על לסת אחת?
אנא ענו לי בהקדם האפשרי.
תודה

רחל שלום,

טיפול אורתודונטי יכול להיות טיפול אשר ישלב שימוש במכשירים על לסת אחת (עליונה או תחתונה) או שתי הלסתות - תלוי בבעיה המקורית ובמטרות הטיפול.

יתכן שלאורתודונטים שונים תהיינה מטרות טיפוליות שונות. מאחר והמדובר כניראה בשילוב של בעיה אסטטית ובעיה בריאותית / תפקודית - ברור שגם דרכי הטיפול יכולות להיות שונות.
חשוב מאוד שתוודעי כי חוות הדעת שקיבלת היא מקצועית.
באתר האגודה תוכלי למצוא רשימה שמית של חברי האגודה לפי איזור מגורייך.

תודה שפנית לפורום האגודה האורתודונטית, ובהצלחה בטיפול.

ניר.

דר. ניר שפק,שלום
תודה על תשובתך.
לא מצאתי את שמו של האורטודנט שהמליץ לנו על הטיפול ברשימתכם.
שמו-דר. תבורי ממרפאת ש.ל.ה.
האם הוא מוכר לך?
שוב תודה על תשומת הלב
רחל

רחל שלום,

דר' תבורי הוא חבר ותיק באגודה האורתודונטית, והוא מופיע תחת "חברי האגודה" אשר שם משפחתם מתחיל באות "ת".

בהצלחה,

ניר.

שלום,
לבני בן ה-2.5 "נכנסה" השן הקידמית לחניכיים כתוצאה מנפילה לפני 3 חודשים.
בינתיים,יצאה השן מחדש אולם לא במיקומה המקורי,אלא,מעל .
מה אפשר לעשות ?

מרק שלום,

על פי גילו של הילד המדובר בשן נשירה ("חלבית") אשר אמורה לנשור באופן טבעי רק בעוד כארבע שנים.
שן נשירה אשר עוברת חבלה ואינטרוזיה ("נכנסת" לחניכיים) עוברת בחלק מהמקרים בקיעה מחדש, אך לא תמיד השן תחזור לגמרי למקומה.
חשוב לדעת שהבעיה העיקרית במקרים הללו היא נזק אפשרי לשן הקבועה אשר טרם בקעה. הנזק יכול להיגרם בעת החבלה או בעתיד (למשל עקב זיהום שיתפתח בשן הנשירה). לכן חשוב מאוד מעקב קליני ורנטגני של רופא שיניים מומחה לילדים. במידה והרופא ימצא לנכון שקיימת בעיה אורתודונטית - הוא יפנה אתכם לבדיקת אורתודנט.

בהצלחה,

ניר.

שלום,
לבני בן ה-2.5 "נכנסה" השן הקידמית לחניכיים כתוצאה מנפילה לפני 3 חודשים.
בינתיים,יצאה השן מחדש אולם לא במיקומה המקורי,אלא,מעל .
מה אפשר לעשות ?

ממליץ להתיעץ עם רופא מומחה לילדים (להבדיל מרופא מומחה ליישור שיניים)

לביתי בת ה 11 יש לסת מאוד צרה, לפי דברי האורטונט שהלכתי ליעוץ הוא מציע לעקור 4 שיינים.
כידוע לך לעקור שיינים (קבועות) זהו מהלך ללא חזרה.
אבקש לדעת האם זו הדרך היחידה בה אפשר לטפל בנושא או מה אתה מציע לעשות לפני שאנחנו עוקרים לילדה את השיינים.

יעל שלום,

עקירת שיניים קבועות כחלק מטיפול אורתודונטי הינה אפשרות טיפולית מקובלת באורתודונטיה. קיימים מקרים בהם דרך טיפולית זו עדיפה על כל פתרון אחר - אך כמובן שאין אפשרות לאבחן את הבעיה בהתכתבות ויש צורך להבדק אצל אורתודנט.
מאחר ועקירת שיניים, כפי שציינת, היא בילתי הפיכה, תוכלי לפנות לקבלת חוות דעת מקצועית נוספת מאורתודנט אחר באיזור מגורייך, או לאחת מהמחלקות לאורתודונטיה (באוניברסיטת ת"א או בהדסה ירושלים).
פרטים, כתובות ומספרי טלפון ניתן למצא באתר האגודה - על פי איזור המגורים.

בהצלחה,

ניר.

איך קוראים לשינים שמדימה זה למבחן ואני לא יודעת

איך קןריאםלכל השינים אני חייב לדעת עם לא אקבל 0

לאחותי בת ה12 יש גשר בשיניים וכל פעם שאני מכינה פופקורן היא גם אוכלת מהפופקורן למרות שהאורטודנטית שלה אמרה שאסור לה לאכול פופקורן וכן גם במבה.
עכשיו שאלתי היא : האם מותר לה לאכול במבה ופופקורן או שמה לא...
ושאלתי השנייה היא :
לכל אחד שיש לו גשר בשיניים צריך לשים גומיות בכדי שימתחו את השיניים אחורה, השאלה היא מתי מותר להוריד את הגומיות של הגשר והאם בכלל מותר להוריד אותם.
המון תודה לכל מי שיענה לי.

יפעת שלום,

1-בעת טיפול אורתודונטי עם "גשר" על השיניים רצוי להמנע מאכילת מאכלים דביקים אשר יהיה קשה להסירם מהשיניים ומה"גשר", וכן להזהר בלעיסת מזון קשיח אשר עלול לנתק את ה"גשר" ממקומו.
במידה ומקפידים על צחצוח וניקיון השיניים לאחר האוכל - ניתן לאכל כמעט הכל, ובזהירות.
2-ההנחה היסודית כי בכל טיפול אורתודונטי יש צורך להשתמש בגומיות אשר ימשכו את השיניים לאחור איננה נכונה. השימוש בגומיות הוא בהתאם לצרכי הטיפול - וכך גם משך השימוש בהן. יש מקרים שהגומיות בשימוש כל היום, יש מקרים שהן בשימוש רק בחלקו, ויש מקרים בהם אין צורך כלל בגומיות - הכל על-פי הצרכים הטיפוליים.

תודה שפנית לאתר האגודה האורתודונטית, ובהצלחה.

ניר.

הגשר ?
אפשר בבקשה לקבל עוד דוגמאות של מאכלים שצריך להמנע מהם בעת הרכבת הגשר ?
שוב תודה על התגובה

יפעת שלום,

רצוי להזהר בנגיסה של מזון קשה כמו תפוחי עץ, תירס מקלח, ואפילו "קשה" של לחם. אין הכוונה להמנע מאכילתם, אלא רצוי לחתוך, את התפוחאו התירס לדוגמא, בעזרת סכין - ולא לחתוך עם השיניים הקידמיות. גם ממזון דביק אשר יקשה על הניקוי רצוי להמנע - ובכל מקרה חשוב מאוד להקפיד על צחצוח יסודי לאחר כל אכילה, אפילו לאחר אכילת חטיפים למיניהם בין הארוחות.

תודה על הפניה לפורום האגודה האורתודונטית,

ניר.

נתקע לי הפה.
במהלך 6 השנים האחרונות עברתי טיפול אורטודנטי.
האם יש קשר? מה עלי לעשות?

אביטל שלום, ותודה על פניתך לאתר האגודה האורתודונטית.

הבעיה אותה את מציגה הינה אחת מתוך סדרת הפרעות תפקודיות של מפרק הלסת (Temporomandibular Disorders = TMDׂ).
בעבודתנו היום-יומית אנו רואים יותר ויותר הפרעות במפרק, בעיקר במבוגרים, כאשר השכיחות בקרב נשים גדולה מזו שבקרב הגברים.
TMD קיים אצל מטופלים אשר לא עברו מעולם טיפול אורתודונטי, יכול להיות מאובחן בבדיקה הראשונית לפני התחלת הטיפול האורתודונטי, ולעיתים הוא מופיע רק במהלך הטיפול, בסיומו או בתקופת הרטנציה שלאחר הטיפול האורתודונטי. חלק מהגורמים אשר עלולים לתרום להופעת TMD הם הפרעות דלקתיות של העצם או שריר (Inflammatory Bone or Muscle Disorders); INSERT INTO "public_bodies" ("id", "body", "thread") VALUES טראומה ללסת בעבר או כאב כרוני באיזור הפנים, פעילות יתר של השרירים (Hyperfunction); INSERT INTO "public_bodies" ("id", "body", "thread") VALUES מצבי מתח וחרדה (Stress); INSERT INTO "public_bodies" ("id", "body", "thread") VALUES ליקויי סגר, ועוד.
חשוב מאוד לציין כי מחקרים רבים אשר בדקו את הבעיה לא מצאו קשר ישיר בין טיפול אורתודונטי מכל סוג שהוא (מכשירים קבועים, שילוב מיכשור חוץ-לסתי , עקירות וכו') ובין TMD. יתרה מכך - טיפול אורתודונטי אשר במהלכו ליקוי הסגר מתוקן - ופרט לשיפור אסטטי מושגת גם יציבות סיגרית משופרת, יכול להקל בחלק מהמקרים בבעיות TMD.
אני ממליץ לך לפנות אל האורתודנט אשר טיפל בך, ולהפנות את תשומת ליבו לתלונתך. המומחים באורתודונטיה יודעים כיצד להתמודד עם הבעיות הללו ע"י תיקון ליקוי הסגר וייצובו, ושיפור היציבות התפקודית בין המפרק, השרירים והסגר. בחלק מהמקרים אנו נעזרים במומחים לסגר ו/או כירורגים לפה ולסת.

מקווה שקיבלת תשובה לשאלתך, ובהצלחה.

ניר.

תודה רבה על התשובה
(באמת היו לי בעיות כמו שכתבת שגורמות לבעיה)

שלום
הגעתי אליכם דרך אתר דוקטורס
אנא הודו להם על הקישור שעשו אל האגודה שלכם
ברצוני לשאול כיצד
ניתן ליישר באופן מיידי במעט כסף וזמן את השינים של נכדתי יעל? היא בת 12
מינה

אני ממליץ כי יעל תבדק על ידי אחד מהרופאים המומחים חברי האגודה האורתודטית, מכוון שגילה מתאים כבר לטיפול במידה ויש צורך בו.
לאחר בדיקה מקיפה יתכנן הרופא תוכנית טיפול ויציג בפניכם את סוגי המיכשור האפשריים, שבעזרתם ניתן להגיע לתוצאות המתוכננות.
טיפולים אורתודונטיים אינן טיפולים מיידים באופיים ודורשים סבלנות ואורך רוח, ולכן מראש יש להתכונן לטיפל שעשוי להמשך חודשים ולא שבועות.
בנושא העלויות, בודאי תשמחי לדעת שהיחס ידע+השכלה+ניסיון/מחיר טיפול ממוצע הינו גבוה בארץ יחסית למדינות העולם המפותח שנחשבות למעצמות אורתודונטיות (ארה"ב, סקנדינביה ,יפן, קוריאה)- ז"א מחירי הטיפול בארץ הינם זולים יחסית לעומת הידע, היכולת והנסיון הקליני שבידיהם של המומחים באורתודונטיה.
בהצלחה וגמר חתימה טובה !

לבני בן ה-7 ליקוי בדיבור המתבטא בלשון "צידית" והפרעה בהיגוי האותיות השורקות, בגלל דחיקת הלשון לצדדים .
יש לו בעיה אוטודנטית נראית לעיין (נראה כמו חך צר וגבוה ובעית מנשך(- איבחון בלתי מיקצועי ביותר שלי).
אני מכירה ילד גדול יותר עם הפרעת דיבור דומה, שלא טופל אצל קלינאית תקשורת . לאחר ששמו לו גשר ליישור השיניים הוא החל לבטא נכון את האותיות השורקות ואחרי שנתיים עם הגשר הבעיה נפתרה .
קלינאית התקשורת שלנו אמרה שהטיפול הולך להיות ארוך והבעיה אינה קלה .
אוטודנט ממכבי ביקש שנחזור ליישור השיניים בגיל 10-11 .
שאלתי היא , אם אכן קיימת גישה טיפולית כזאת, המשלבת התקן ליסתי ליישור ו/או לטיפול בבעית הדיבור . אם אכן יש דבר כזה אשמח לקבל המלצה על מרפאה עם ניסיון בתחום הזה .
תודה - דר' אילנה גרוס - רופאת משפחה .

דר' גרוס שלום,

מטרת הטיפול אצל קלינאי תקשורת (מיו-פונקציונלי) היא לשנות הרגל של דחיפת לשון (בבליעה, במנוחה ו/או בדיבור - שנשון).
עקרונית - ככל שביטול ההרגל יהיה מוקדם יותר - הסיכויים טובים יותר.
אבל - במידה וליקוי הסגר הוא חמור (ולעיתים זה המצב) - טיפול מיו-פונקציונלי איננו אפקטיבי לפני תיקון אורתודונטי, ואז מומלץ לפנות לטיפול אצל קלינאי תקשורת רק לקראת סיום הטיפול האורתודונטי וביטול ליקוי הסגר.
לעיתים - במידה והבעיה חמורה, יש אפשרות לטיפול אורתודונטי מוקדם ( Phase I )ובהמשכו הפניה לקלינאי תקשורת, כאשר בשלב מאוחר יותר יש אפשרות לטיפול אורתודונטי משלים/סופי (Phase II ).

המלצתי היא שתפני לחוות דעת נוספת לאחד האורתודונטים באיזור מגורייך,
ולשם כך תוכלי להעזר באתר האגודה.

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

דר' ניר שפק

בני בן ה8 עדיין לא החליף שן אחת. האם יש מקום לדאגה?

אילן שלום,

בגיל 6-8 בממוצע נושרת השן הנשירה הראשונה - והיא החותכת המרכזית התחתונה. לעיתים החלפת השיניים מתאחרת מעט .במידה ואצל בינך השיניים הללו ניידות - אין מקום לדאגה.
בבדיקה אצל אורתודנט, ובעזרת צילום רנטגן, ניתן לוודא שאין בעיה מיוחדת.

שנה טובה,

ניר.

תודה לד"ר ניר שפק

בני בן 10 צמיחת השניים שלו מאוד מוזרה כנראה שחסרות לו שיניים האם זה
הזמן לצילומים וטיפולים או לחכות לגיל מבוגר יותר
תודה

דנה שלום,

צמיחת שיניים "מוזרה" איננה בהכרח סימן לחסר מולד של שיניים קבועות.
במידה ולאחד מבני המשפחה חסר מולד של שיניים, הסבירות לחסר אצל בני המשפחה האחרים גבוהה יותר.
בגיל 10 ניתן לאבחן חסר מולד של שיניים, כמו בעיות אורתודונטיות נוספות, ולכן זה בהחלט הזמן לפנות לבדיקה אורתודונטית.
תוכלו להעזר באתר האגודה כדי לבחור אורתודונט באיזור מגוריכם.

שנה טובה,

ניר.

שלום
אני מבקשת לברר לגבי נכדתי בת השנה וחצי.
צמיחת השיניים החלה בגיל שבעה חודשים. עד לפני חודש, צמחו לה ארבע שיניים בלבד, הקדמיות. לפני חודש צמחה לה שן טוחנת.
ידוע לי שהשיניים צומחות באופן סימטרי, הניבים ואח"כ הטוחנות.
נכון להיום יש לה חמש שיניים בלבד. מה שמקשה עליה את הלעיסה. היא לועסת בעיקר בעזרת השיניים הקדמיות.
שאלתי : האם יש מקום לדאגה בקצב צמיחה איטי כשלה, ומה ניתן לעשות ?

תודה
טובה סופר

שלום טובה ותודה על פנייתך,
בקיעת השיניים בפי נכדתך הינה בגדר הנורמה.
סביב גיל שנה בוקעות הטוחנות החלביות הראשונת כשלרוב ראשית בוקעות התחתונות ולאחר מכן העליונות. השיניים אכן בוקעות באופן סימטרי בד"כ כך שאתם צפויים למצוא גם את הטוחנת בצד השני. ובעתיד הקרוב גם את שתי הטוחנות בלסת הנגדית.
בהמשך תבקענה הניבים סביב גיל שנה וחצי עד שנתיים כששוב התחתונים צפויים להקדים את העליונים.
סביב גיל שנתיים שנתיים וחצי תבקענה הטוחנות החלביות השניות.
לידיעתך התפתחות הלעיסה הינה בד בבד עם בקיעת השיניים. אין לנכדתך הפרעה בלעיסה. הילדים שלהם עדין לא בקעו הטוחנות נוהגים ללעוס באמצעות החניכיים שבגיל הילדות הן נוקשות במיוחד ונועדו למעיכת וטחיה מזון.

בברכת שנה טובה

ד"ר דרור איזנבוד

שלום דר' איזנבוד !

תודה על התשובה המהירה לפנייתי.

אכן נרגעתי ואמתין בסבלנות לצמיחת השיניים של נכדתי המקסימה.

הגעתי אליכם באמצעות המגזין לאתרי אינטרנט ישראלים "הרשת".


אשמח לפנות אליכם בשעת הצורך.

בברכה
טובה סופר

שלום רב.
בתי בת השנתיים וחצי מוצצת עדיין מוצץ.
באחת מתוכניות הרדיו התארח אורטודנט שאמר שכדי שלא לפגוע במפתח הקדמי יש להגמל בגיל שנתיים. ואמנם אני יכול להבחין בתזוזה קידמית של החותכות העליונות.
לפני כחודש לקחנו את בתי לרופאת שיניים המתמחה בילדים. היא טענה בתוקף שניתן למצוץ עד גיל ארבע ושאני יכול לשאול כל אורתודנט, דבר זה נראה לי מוזר משום שאם שיני החלב עקומות נראה לי אך הגיוני שמכיוון שהשניים מתחלפות אחת, אחת, השן החדשה שתגדל תדחף ע"י השן הנגדית העקומה ותגדל גם היא עקום.
אשמח לקבל את עצתכם.

תודה.

מציצת מוצץ בגילאים האלה מ וגדרת כצורך של הילד וגמילה בגיל מאוחר יותר גיל4-5 היא רצויה מבחינת הילד. המצב שבו השיניים רחוקות זו מזו בגלל חוסר היכולת שלהן לבקוע לסגירה קידמית הוא הפיך ברוב המקרים ומתקן את עצמו ספונטנית. קל יותר להגמל מהרגל של מציצת מוצץ לעומת מציצת אצבע.
ובקיצור : לא לדאוג !

רב תודות!

מדוע על הבן שלי ללבשו מכשיר זה ולמה הוא משמש?

מיכשור זה מאפשר פוטנציאל גדילה מוגבר יותר של הלסת התחתונה בפרק זמן קצר יחסית ועל ידי זה לשפר את היחסים האופקיים בין שתי הלסתות.
ד"ר סרנה