היסטוריה
כתב פרופ' ירוחם זילברמן, בעזרתם של פרופ' אדית קיי, ד"ר אלכסנדר אלרהנד, ד"ר צבי שמשוני, ד"ר מוריס שטראוס, ד"ר שלמה קובו וחברים נוספים
אני זוכר היטב את הפגישה הראשונה שלי עם האגודה האורתודונטית. השנה היא 1966. זה עתה סיימתי את לימודי רפואת השיניים בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים והתקבלתי לעבודה כרופא צעיר במחלקה לאורתודונטיה בירושלים, בראשותה של פרופ' (אז ד"ר) אדית קיי.
מספר חודשים מאוחר יותר שלחה אותי פרופ' קיי לקורס של פרופ' פאול הרן מברן שוויץ שנערך בתל אביב, על שיטת הטיפול עם האקטיבטור, שהוא היה אחד ממפתחיו (Herren's Activator). מאחר ופרופ' הרן לא שלט היטב בשפה האנגלית, הקורס הועבר בשפה הגרמנית, כאשר פרופ' היינריך ברגר, מנהל המחלקה לאורתודונטיה באוניברסיטת ת"א, תירגם את הנאמר סימולטנית לעברית.
ההתרגשות שלי הייתה רבה מאד לא רק מזה שהתחלתי להיחשף לתחום האורתודונטי, אלא מהאנשים שנכחו בקורס. כולם היו אורתודונטים מוכרים, ששיבה זרקה בשערם, ואני הייתי הינוקא" בחבורה. חלקם היו מרצים באוניברסיטאות בחו"ל באורתודונטיה וחלקם עסקו באורתודונטיה בישראל. בין השמות הזכורים מאותה התקופה ניתן להוסיף גם את ד"ר קרל ברנשטיין, ד"ר גרשון גרשוני, ד"ר גולדמן, ד"ר שולמית יעקובסון, ד"ר רפאל קונפינו וד"ר אגה שפיץ, ד"ר נעים דיין, ד"ר יהונתן דרזנר, ד"ר גאולה אחירון, ד"ר הלה זוסמן, ד"ר וינוקור, ד"ר דוד מוסקונה מתל אביב, ד"ר בלוך-וולף, ד"ר חיים ברנט, ד"ר יוסף הרמל וד"ר פנחס וייסברג מירושלים, ד"ר אדית שוורץ, ד"ר שושנה בלומנטל, ד"ר גבי בר-יוסף, ד"ר רלף קאהן, ד"ר מרגוט מנסבך, ד"ר איזבלה מינץ, ד"ר הרט וד"ר גרונמן מחיפה, ועוד.
ד"ר צבי שמשוני מבקש להזכיר את ביקורו של פרופ' אלן ברודי מארה"ב (תלמידו של אנגל), שהיה בשנת שבתון באמסטרדם, והסכים להרצות בתל אביב. זכור לו בעיקר הקוריוז בו הביא פרופ' ברודי מודל של לסת תחתונה והראה שהמנדיבולה בגבול התחתון רחבה יותר מאשר בגבול העליון (מיקומה של קשת השיניים) ועל סמך זה קבע שניתן להרחיב בטיפול אורתודונטי את קשת השיניים התחתונה.
מאז המשכתי להשתתף באופן קבוע במפגשים של האגודה האורתודונטית. איני זוכר מי היו הפעילים בוועד האגודה אז.
בשנת 1969 נסעתי להתמחות של כשנתיים באורתודונטיה באוניברסיטת קולומביה, בניו יורק. כאשר חזרתי לישראל, חזרתי גם להשתתף בכל הפעילויות של האגודה.
בשנת 1972 נבחרתי כחבר לוועד האגודה ובשנת 1973 שימשתי כגזבר האגודה. זכור לי שהיה קצת "בלגן" עם תשלומי המס לאגודה וארגנתי כרטסת מסודרת של תשלומי החברים, ששימשה את הגזברים שבאו אחרי, עד שתשלומי המיסים מוחשבו. באותה התקופה החבר נבחר תחילה לתפקיד הגזבר, שנה מאוחר יותר הפך למזכיר ובשנה השלישית לכהונתו הפך ליו"ר האגודה.
גם אני בהמשך שימשתי כיו"ר האגודה, כפי שניתן לראות ברשימת חברי וועד האגודה, לפי השנים, בהמשך.
באותה התקופה תפקידי הוועד הועברו ברוטציה בין שלושת הסניפים של האגודה שהיו: תל אביב, ירושלים וחיפה. איתי בוועד כיהנו ד"ר טום ויינברגר כמזכיר וד"ר מיכאל (מיקי) יצחקי כגזבר. סידור זה עבד מספר קדנציות.
לפני כ-20 שנה שונה התקנון של האגודה ולפיו נקבע נוהל מסודר לבחירה אישית של החברים לתפקידים השונים בוועד האגודה ובוועדותיה.
בין השנים 1993 עד 1997, הוציאה האגודה האורתודונטית לחבריה 7 גיליונות של ביטאון בשם "קשת", במטרה לתת במה לפרסומים של חברי האגודה וכן לאפשר התעדכנות של חברים בנושאים מקצועיים חדשים, בשפה העברית. העורכים של הביטאון היו ד"ר רפי רומנו, ד"ר סילביה גרון וד"ר צבי בליץ. ההוצאה הכספית הייתה רבה וכנראה עקב מיעוט מודעות פרסום, הופעתו של הביטאון הלכה והידלדלה, עד שנפסקה לחלוטין.
כיום, כאשר אני משתתף בכנסים של האגודה האורתודונטית, המונה כ-200 חברים, אני רואה את הצד השני – רוב החברים הם צעירים, שאת חלקם או רובם כבר איני מכיר, בעוד בשערי הדליל זרקה כבר שיבה.
ניסיתי לברר מתי נוסדה האגודה ומי היו בין מקימיה. משום מה לא נותר חומר ארכיוני מאותה התקופה. מפי חברים ותיקים אני למד שהאגודה נוסדה בשנות השלושים של המאה הקודמת, כאשר 6 – 7 אורתודונטים, שעלו מארצות שונות באירופה, שם לימדו באוניברסיטאות ועסקו באורתודונטיה החליטו על הקמת האגודה האורתודונטית. את תקנון האגודה הראשון חיבר באמצע שנות ה-30 ד"ר קורט גרונמן מחיפה. האגודה הייתה מתכנסת 4-3 פעמים בשנה, באולם ההסתדרות לרפואת שניים ברחוב בר כוכבא בתל אביב. פרט ל-3-2 חברים שעבדו עם מכשירים סמי-קבועים, כל השאר עבדו עם מכשירים ניידים. השיטה השולטת בעיקרה הייתה לפי האסכולה הגרמנית של קורקהאוז –הרחבות אינסופיות.
חברים צעירים יותר שהגיעו מאוניברסיטאות בשוויצריה החלו להכניס את המכשירים הפונקציונליים – שוורץ, אנדרייזן, הויפל (מונו בלוק). הם היו מרצים לחברים הוותיקים על המכשירים הפונקציונאליים בחלק מהפגישות – היו מביאים מקרים ומסבירים את ההיפותזה לפיה המכשיר פועל.
במשך שנים רבות האגודה הייתה פתוחה לכל מי שעסק באורתודונטיה או התעניין בתחום האורתודונטי. רק הרבה שנים מאוחר יותר, כאשר התקבל חוק המומחיות, החליטה האגודה להגביל את עצמה ומאז מתקבלים לאגודה רק מתמחים שנמצאים בתוכניות התמחות באורתודונטיה או כאלו שהתמחו באורתודונטיה בחו"ל וקיבלו תעודת מומחה באורתודונטיה ממשרד הבריאות הישראלי.